גזר דין בתיק ת"פ 1069-08

בדיון שהתקיים ביום 27.10.10 הצהירו הצדדים אודות הסדר טיעון. על פי הצהרתם, הוסכם כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, התביעה הצהירה כי תעתור לעונש של מאסר בפועל שיבחן ריצויו בעבודות שירות. כמו כן, הוסכם כי בטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם לשירות המבחן.

ואכן, כך היה הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והופנה לשירות המבחן כמו גם לממונה על עבודות שירות בשב''ס (להלן - "הממונה").

ובמה הודה הנאשם?

אחד רפאל נחמני(להלן - "נחמני")  קנה  ביום 30.7.01 נכס מקרקעין - מגרש בעיר ראשון לציון. תנאי לרישום המגרש על שמו של נחמני בלשכת רישום המקרקעין, היה בהצגת אישור ללשכת רישום המקרקעין, כי שולמו היטלי פיתוח והשבחה (להלן - "מיסים") שכן על פי האמור בכתב האישום חלו חובות על המגרש. אותו נחמני אשר קנה את המגרש, התקשר בהסכם למכירת המגרש לבני זוג המכונים בכתב האישום "בני הזוג כהן" או "הקונים".

הואיל ותנאי לביצוע העסקה היה על נחמני לשלם מיסים בגין רכישת הנכס על ידו, הרי שכר שירותיו של הנאשם אשר שימש כמתווך מקרקעין. במסגרת רכישת שירותיו של הנאשם, היה על הנאשם להסדיר תשלום המיסים ולהשיג את האישורים הנדרשים לרישום הבעלות על המגרש על שמו של נחמני, ומשכך היה קורה ממילא הוכשרה הדרך לרישום הנכס על שם בני הזוג כהן.

עוד נאמר בכתב האישום, ויודגש כי הנאשם  הודה בכך, ששכרו בעבור שירותיו כמתווך הותנה בהצלחתו להפחית את סכום המיסים או החוב בגינם שיש לשלם בפועל.  ככול שיצליח להפחית את סכום החוב - כך שכרו יגדל.

ומה עשה הנאשם על מנת להגדיל שכרו? עשה פעולה פשוטה: זייף מסמך הנחזה להיות אישור מהעירייה על כך שנחמני שילם החוב.

הואיל ורישום הזכויות בנכס המקרקעין, מותנה כידוע, בהצגת אישורים לפקיד המוסמך בלשכת רישום המקרקעין, הרי משהוצג האישור נרשם הנכס על שמו של נחמני בלשכת רישום המקרקעין. ברור הוא שבכך הוכשרה הדרך לרישום הבעלות על שם בני הזוג כהן אשר רכשו הזכויות במגרש, מנחמני כאמור לעיל.

אלה הן העובדות בהן הודה הנאשם.

מאז הוצג הסדר הטיעון, 27.10.10 והפניית הנאשם לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן ועד ליום 29.2.12 נדחה הדיון לפי שהנאשם לא נמצא בתחילה מתאים לבצע עבודות שירות במקום מאסר משום מצבו הבריאותי. וכאן המקום לציין עובדה חשובה ורלבנטית לגזר דין זה. ככל שהנאשם אינו מתאים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות, ממילא אפשרויות הענישה מצטמצמות למאסר בפועל "ממש" או למאסר על תנאי. מכל מקום על מנת להימנע מלצמצם אפשרויות הענישה בין היתר משום ההגנה על זכויות הנאשם, מצאתי לדחות הדיונים מעת לעת עד אשר תתקבל חוות דעת סופית של הממונה.

ואכן, סופו של דבר התקבלה חוות דעת חיובית של הממונה לפיה יכול הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.

בטיעונים לעונש נחלקו הצדדים בשאלה אחת, האם העונש הראוי הוא מאסר שירוצה בעבודות שירות או שמא כפי עתירת הנאשם, עונש של מאסר מותנה?

לא מצאתי להרחיב הדיבור באשר לטיעוני הצדדים. באת כוח התביעה הפנתה לחומרת העבירה אותה עבר הנאשם, זיוף של מסמך רשמי על מנת להערים על הרשות ולגרום לרישום זכויות תוך התחמקות מתשלום מסים.

בא כוח הנאשם הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן ולמעשה לנסיבותיו האישיות של הנאשם בעיקר למצבו הבריאותי לפיו הנאשם סובל ממחלות שונות שלא זה המקום לפרטן. בא כוח הנאשם הפנה להמלצת שירות המבחן להסתפק ב"עונש" של של''צ, לפי שההליכים במשפט זה היה בהם כדי הרתעה שמביאה להפחתת הסיכון להישנות מעשה עבירה בעתיד.

איני מקבל המלצת שירות המבחן כמו גם עתירת הנאשם לקבלה.

על מנת לקבוע העונש הראוי במקרה זה, יש לבחון חומרת מעשי הנאשם. הנאשם נרתם למעשה כחלק מהסכם מפוקפק בינו לבין נחמני, להערים על הרשויות לרבות בדרך של התחמקות מתשלום מסים. המעשה שעשה הנאשם חמור ויש בו משום השחתה בהתנהלות האזרח כלפי הרשויות. התופעה של מרמה והערמה על הרשות מתוך מטרה להתחמקות מחובות המוטלות על האזרח היא תופעה שיש להיאבק בה ודרכה של המערכת המשפטית למאבק היא בענישה הכואבת.

מעשהו של הנאשם לרמות את הרשות ולמעשה לרמות את הציבור באמצעות זיוף מסמך ראוי לגינוי ולתגובה ממשית וכואבת בדרך של ענישה. כל העוסק בתחום זה של עסקאות מקרקעין יודע עד כמה גדול הפיתוי להערים על הרשות על מנת להתחמק מתשלום מיסים. בקרבנו מצויים אזרחים שדרכם היא דרך החוק והעמידה בעקרונות היושר והמוסר אלה משלמים חובותיהם לרשות ולמעשה לציבור כפי שמורה אותם החוק. לעומתם יש כאלה שדרכם היא דרך העורמה והמרמה, דרך ההתחמקות מהוראות וחיובי החוק. יש לשרש מעשי האחרונים ובכך לחזק את הראשונים - שומרי החוק.

וכאן המקום להדגיש כי אלמלא הזמן הרב שחלף מעת ביצוע העבירה ואלמלא מצבו הבריאותי של הנאשם היה מקום, לטעמי, לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל "ממש" דהיינו מאחרי סורג ובריח ולא בריצוי עונש בעבודות שירות.

אשר על כן, אף שאני שוקל השיקולים הצריכים לעניין לקולא דהיינו הודיית הנאשם בביצוע העבירה, היות ההליכים המשפטיים כלי מרתיע ביותר לנאשם החי חייו בדרך נורמטיבית ביותר, מעשה זה שנדון בו לפני, הינו חריג להתנהלותו בדרך כלל, מצבו הבריאותי של הנאשם ומכלול הנסיבות המקלות אני סבור שיש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, אלא שלנוכח הנסיבות המקלות יהא זה מאסר לתקופה קצרה יחסית.